דון יצחק אברבנאל — חכם, כלכלן ומנהיג פורטוגלי

ילדות בליסבון

יצחק אברבנאל נולד בליסבון במרץ 1437, למשפחה שמייחסת את עצמה לשושלת בית דוד. אבי המשפחה, דון יהודה אברבנאל, היה סוחר ושר אוצר של מלך פורטוגל פרננדו הראשון.

בגיל צעיר הראה יצחק כישרון יוצא דופן. הוא למד תורה ותלמוד אצל רבני ליסבון הגדולים, ובמקביל רכש השכלה רחבה בפילוסופיה, בלשונות קלאסיות, במדעים ובכלכלה. הוא דיבר עברית, לטינית, פורטוגזית, ספרדית, וקרא יוונית וערבית.

שר אוצר למלך פורטוגל

כמו אביו, גם יצחק נכנס לשירות הממלכה. המלך אפונסו החמישי מינה אותו לאחד מיועציו הכספיים העיקריים. אברבנאל ניהל יחסי מסחר, ייעץ בעניינים פיננסיים מורכבים, וצבר עושר רב.

במקביל לתפקידו המדיני, אברבנאל הקדיש זמן רב ללימוד תורה וכתיבה. הוא החל לכתוב פירושים מקיפים על ספרי התנ"ך — יצירה שתהפוך להיות אחת מיצירותיו הנצחיות.

בריחה לספרד — 1483

כשעלה המלך ז׳ואאו השני לשלטון ב-1481, התחיל לחשוד בסירותפרדרים מהאצולה נגדו. אברבנאל, בטעות או במזיד, הואשם בקשר עם הדוכס של ברגנסה. ב-1483, כדי לחמוק ממאסר והוצאה להורג, נאלץ לברוח לספרד ולהשאיר את רכושו בפורטוגל.

בספרד קיבלו אותו המלכים הקתולים פרדיננד ואיזבלה בברכה. תוך זמן קצר הוא מונה לתפקיד דומה למה שהיה לו בפורטוגל — יועץ פיננסי של הכתר. הוא ניהל את האוצר הספרדי בתקופת מלחמת הרקונקיסטה, שהסתיימה בניצחון על מלכות גרנדה המוסלמית ב-1492.

הגרוש — 31 במרץ 1492

אותה שנה שבה ניצחו הקתולים את הנסיך האחרון של גרנדה — אותה שנה הורו פרדיננד ואיזבלה על גרוש יהודי ספרד. צו אלהמברה נחתם ב-31 במרץ 1492 וקבע שהיהודים יצטרכו לעזוב את ספרד בתוך ארבעה חודשים, או להמיר את דתם.

אברבנאל, למרות מעמדו ועושרו, סירב להמיר את דתו. הוא הציע למלכים הקתולים סכומי עתק כדי שיבטלו את הגזרה — עד 300,000 דוקטים — אך המלכים דחו את ההצעה. אברבנאל, שהיה אחד ממאתיים אלף היהודים שגורשו מספרד, בחר ללכת לגלות עם עמו.

גלות בנאפולי ובוונציה

אברבנאל ומשפחתו הפליגו ראשית לנאפולי, שבדרום איטליה. מלך נאפולי, אלפונסו השני, קיבל אותו בברכה והוא שימש לזמן מה כיועץ הכספים שלו. אך ב-1495 כבש הצרפתי שארל השמיני את נאפולי, והיהודים ברחו שוב.

בסופו של דבר התיישב אברבנאל בוונציה, שם מצא מקלט וחיים שקטים יחסית. בוונציה הקדיש את כל זמנו לכתיבה. בין יצירותיו: פירושים מקיפים על ספרי התורה, על הנביאים, על הכתובים, ועבודות פילוסופיות. פירושיו מצטיינים בבהירות, בעומק ובחיבור בין מקורות יהודיים למקורות לא-יהודיים.

המורשת

דון יצחק אברבנאל נפטר בוונציה ב-1508. הוא נקבר שם, אך קברו אבד עם חורבן בית הקברות היהודי הישן. צאצאיו, הכוללים את בנו יהודה — הידוע כ"ליאון הברי" (Leone Ebreo), מחבר הDialoghi d'Amore — המשיכו להיות בין חשובי המחשבה הרנסאנסית.

פירושיו של אברבנאל לתנ"ך עד היום נחשבים לקלאסיקה ונלמדים בישיבות ובאוניברסיטאות. בכתיבתו הוא שילב גישה פרשנית מקורית עם רגישות היסטורית — תכונה ייחודית לזמנו.

משמעות לימינו

סיפורו של אברבנאל מייצג את הטרגדיה והעוצמה של יהדות ספרד-פורטוגל: אדם שהיה בשיא הסולם החברתי-כלכלי של תקופתו, ובחר ללכת לגלות עם עמו כדי לא לוותר על זהותו. אברבנאל מגלם את האידיאל היהודי-ספרדי: מצוינות אקדמית, מעורבות בחברה הכללית, ונאמנות עמוקה ליהדות.

עבור חברי עמותת Ligação Judaica por Portugal, דון יצחק אברבנאל הוא סמל של החיבור בין יהדות לפורטוגל — חיבור שמתחדש בדורנו עם חוק האזרחות הפורטוגלי לצאצאי המגורשים.